הטיפול בגמגום שעבר בתורשה
"הבן שלי התחיל לגמגם פתאום בגיל 10. כל הביטחון התערער לו ואני לא יודעת איך לעזור לו", אמרה לי רחלי (שם בדוי), אמו של אלעד בן ה-10.
היא פנתה אלי נסערת וחסרת אונים, תיארה סיטואציות לא נעימות שבנה החל לחוות מתחילת תקופת הקורונה.
אתגר נוסף שמתמודדת עמו הוא שבעלה (אביו של אלעד) מתקשה להתמודד עם המצב והחל להתרחק ממנו. בהמשך תבינו למה.
רובנו (אולי כולנו) חווים את התקופה הנוכחית כמאתגרת.
שינויים רבים, התמודדויות חדשות, אתגרים שהיו והתעצמו ועוד…
לנו המבוגרים התקופה מאתגרת, על אחת כמה וכמה לילדינו, שלא תמיד יש להם את הכלים לבטא את מה שהם חווים.
אלעד נער בן 10, מכונה בכתתו "מנהיג", תמיד היה בולט וכריזמטי לפי הדיווח של אמו. "בבית, עם בטחון עצמי גבוה, תמיד מוקף חברים" , אביו מספר.
כשפגשתי את אלעד, שמעתי דיווח אחר לגמרי.
נער יפה תואר, גבוה ביחס לגילו, עדין נפש, מדבר בשפה גבוהה.
מדווח על עצמו כנער ביישן, שמובל בחברה ולא מוביל, כפי שאמו תיארה.
אלעד חווה סוג של חרם סמוי בתקופת הקורונה ע"י אחד החברים הקרובים שלו בכתה. הוא לא שיתף אף אחד.
"ממילא אף אחד לא רואה מה אני עושה בחדר", סיפר. לימים החל להסתגר וחווה בדידות נוראית, כלפי חוץ להוריו הפגין שהכל כרגיל. לאחרונה החל לגמגם וזה הדליק נורה אדומה לאמו. הגמגום התגבר ככל שהיה בלחץ לקראת הלמידה ב-zoom. התחילו להעיר לו וגם כך מצבו החברתי התערער. אלעד הפסיק להשתתף בשיעורים ולהסתיר עצמו ואז המורה יצרה קשר עם הוריו.
לימים, תוך כדי תהליך שהוריו עוברים איתי במקביל לטיפול שלו, התגלה שאביו גם חווה חוויה זהה בילדותו והסתיר אותה שנים רבות. כיום, בטיפול שאלעד עובר אנחנו מרפאים את אותה חוויה. אלעד כבר נמצא בעיצומו של הטיפול, הפסיק לגמגם כבר בפגישתנו הרביעית. עצם המרחב שקיבל לדבר ולשתף את מה שחווה, הקנה לו בטחון.
כיום הוא מקבל כלים להעצמה ולחיבור חברתי וחיבור רגשי. אלעד לומד לקבל את עצמו ולבטא את רגשותיו בדרך מיטיבה שמעצימה את האיכויות שלו. הוא חזר להשתתף בשעורים, קיבל בהמלצתי (בתיאום מול המחנכת שלו), תפקיד אחראי בכיתה שהחזיר אותו לאינטראקציה עם החברים.
הוריו של אלעד עוברים כזוג תהליך מרגש ומעצים, גם כזוג וגם כהורים מול הילדים הנוספים שלהם. יש לנו עוד דרך לעבור אך לא ארוכה. השינויים כבר החלו וזה הכי מרגש.
בהצלחה רבה בהמשך לאלעד ולמשפחתו❤
