"אמא שלי לא יכולה לראות את הפרצוף שלי. היא רואה אותי פעם בשבוע
ואיך שהיא רואה אותי היא מתחילה להתעצבן וגם לקלל אותי", אמרה לי לימור(שם בדוי) בת ה25.
לימור בחורה יפת מראה, עדינה, בחורה ערכית מאד .
היא בת בכורה מבין 3 אחים.
לימור חזרה בתשובה לפני מס' שנים
ומאז נוצר פער ביחסיה עם אמה.
היא לומדת באולפנה רחוקה ממקום מגוריה.
אמא של לימור סירבה לקבל את חזרתה בתשובה והחלה להתרחק ממנה
ואף ליצור ריחוק בין אחיה לבינה.
כמובן שלימור הרגישה את זה מיד
במיוחד כשהייתה מגיעה לביקור בבית מידי כל סוף שבוע ובחגים.
הריחוק היה מאד בולט ולימור החלה להסתגר בעצמה ונאלצה בעל כורחה עם השנים להתרחק גם מהאחים שלה שנתנו לה תחושה לא נעימה בכל פעם שהגיעה לביקור.
במגזר החרדי נוהגים לשדך בני ובנות זוג וההליך הזה החל גם בחייה של לימור.
בכל פעם שלימור התמסרה לתהליכי שידוך,היא חוותה דחייה .
מה שהפגיש אותה עם הדחייה של אמה ואחיה.
בפעם האחרונה שחוותה דחייה
חוותה התקפי חרדה בעקבות החוויה הטראומטית שניצרבה לה מפעמים קודמות.
היא פנתה לחברה וביקשה שתמצא לה עזרה משום שמצבה הנפשי יצא מאיזון.
למעשה אותה חברה היתה ממש שליחה שלה משום שלא היה ללימור עוד משהו בחייה שידאג לה .לרוב לא שיתפה את משפחתה ברגשות שלה.
לימור הגיעה אלי דרך אותה חברה והתחלנו תהליך של טיפול רגשי .
בתחילת הדרך היה צורך גדול לאזן אותה פיזית משום שהגיעה עם המון מכאובים.
כשיש רגש שלילי או לא נעים
חשוב לתת לו מענה.
שכן, אם לא מקבל מענה הווליום עולה ואז מתחילים מכאובים.
עלו המון כאבים מהעבר של לימור
להם נתנו מענה
לימור לא קיבלה את עצמה מעולם.
היא לראשונה החלה לעבוד בעזרת כלים פרקטיים,על הדימוי העצמי והבטחון העצמי שלה.
לימור שיחררה המון חסמים שעיכבו אותה וזה איפשר לה להתחיל ולבטא את הקול האישי שלה .
לימור קיבלה כלים להתמודדות עם אותה התנגדות של משפחתה למסע שלה.
"אחרי כל טיפול אני מרגישה שינוי לטובה בחיים שלי ואז אני מגיעה הביתה ואמא מורידה אותי",אמרה לי עם דמעות בעיניה והמון כאב.
יצרתי קשר עם אמה של לימור,ברשותה כמובן .
אמה הסכימה והגיעה לפגישה איתי.
זו היתה פגישה מאד רגישה ומאתגרת.
אמא של לימור סיפרה ש"היא לא אוהבת את בתה הבכורה ולא התחברה אליה מאז שנולדה".
וואוו אפילו לי כמטפלת שיודעת מניסיון רב שנים לעשות את ההפרדה,
היה מאד לא פשוט לשמוע אותה אומרת שאינה אוהבת את בתה.
הקשבתי בקשב רב ותוך כדי שאבחנתי אותה , הבנתי שהיא בעצמה חווה חוויית דחייה מילדות מצד אמה וגם מצד החברה.
בום💥
היא הייתה בהלם כשהצפתי את עניין הדחייה וראיתי אי נוחות בשפת גופה ואף דמעות שזלגו מעניה.
מיד התגוננה ואמרה "אני שנים מטפלת בעצמי חשבתי שזה נעלם".
חמלתי עליה וכמובן שחיבקתי אותה והסברתי לה שאין צורך להכניס למרחב שלה 'רגשות אשם', כי אם לטפל במה שטרם טופל עד הסוף.
שיקפתי לה את עניין הדחייה והקשר שלו למה שבתה חווה.
היא סירבה לקבל את הקשר ואף הביעה התנגדות להמשך השיח על אותו נושא.
הבנתי שהיא טרם בשלה לקבל את זה אך היה לי חשוב להעלות לה למודע את החוויה שבתה חווה מצידה ומצד שאר ילדיה.
יום למחרת השיחה היא יצרה קשר והודיעה שרוצה להתחיל לטפל בעצמה והבינה שבעזרת הטיפול בה ,
הסיכוי שהתהליך של בתה יצליח, גדול.
אמה של לימור התחילה לטפל בעצמה
באחד השבועות לימור הגיעה ביחד עם אמה והן עברו יחד סשן של נשימה מעגלית מודעת(ריברסינג) שחיברה אותן מאד.
לימור עברה תהליך במקביל לאמה
כל אחת מהן עבדה על האתגרים האישיים שלה וקיבלו כלים פרקטיים מעולם האימון והגישור, שאפשרו להן להתחבר מחדש.
אתמול הן שלחו לי תמונות של שתיהן יחד מהים מחובקות ומאושרות(מטעמי פרטיות לא יכולה לנציג אותן).
לימור החלה לבטא את עצמה בביטחון ועל כן גם החלו לקבל אותה בסביבתה.
היא חוזרת לביתה בכל סופש ומקבלים אותה עם חיבוק ואהבה😍.
לימור החלה לצאת שוב לתהליכי שידוך וההצלחה ענקית.מתרגשת אתה בכל שידוך🙏🙏🙏
אמה החלה לקבל את עצמה ובכך לקבל גם את בתה הבכורה.
שחררה המון מחסומים מחייה ואת חווית הנטישה שסחבה עמה שנים רבות.
ממש יצאה לחופשי.
שתיהן בשיאו של התהליך וכבר חוות שינוי עצום ומרגש.
מאחלת בהצלחה רבה בהמשך ללימור ולאמה🌻


























