פחדים פחדים פחדים …
למי מאיתנו אין פחד כלשהו קטן/גדול,גלוי/סמוי?!
הרי אנחנו יודעים שזה מה שמגן ושומר עלינו.
בקרב ילדים פחד נתפס אחרת לגמרי ולרוב אין ברשותם כלים להתמודדות איתו.
כאן אנחנו ההורים נכנסים לתמונה.
למי מאתנו שיש ילדים צעירים ,לרוב נתקל במשפטים:
"אני פוחד להשאר לבד בחדר"
"אמא תהיי איתי עד שארדם"
"תלוו אותי לשרותים"
ועוד ועוד ועוד …
פחדים בקרב ילדים לגיטימיים מאד
יכולים להיות בהלימה לגיל הפיזיולוגי של הילד .
אופציה נוספת שיוצרת פחדים אצל ילדים וגם בקרב מבוגרים, היא סיטואציה בה הם מרגישים צורך להתגונן/לשרוד/להתמודד עם מצב מסויים .
אז מה עושים ?
*בקרב מבוגרים -לתת מקום לפחד ולא להתעלם ממנו.
לחבק את הפחד ולהתמודד אתו "פנים מול פנים" ולאט לאט להתחיל להתיידד אתו .
חשוב ומומלץ לא להתנגד לו.
-כמובן שזה תהליך ויש צורך לרכוש כלים להטמיע דרך זו.
*בקרב ילדים – 1.ראשית, לתת לילד את התחושה שאנחנו מבינים אותו ובהחלט לתת לגיטימציה לתחושות שלו ולא לזלזל/לבטל אותן.
2.אפשר לפתח שיח פתוח ולשתף בחוויות פחד שלך כהורה.
זה יתן לילד את המרחב הבטוח לשתף באופן גלוי ברגשות וגם יעניק לילד את הביטחון שגם להורים יש פחדים וזה בסדר לפחד ולא להתבייש מכך.
בפעם הבאה לא יהסס וישתף אם קיים עוד פחד.
3.לאפשר לילד "זמן התאוששות" מהפחד ולא להלחיץ או להאיץ בו להיפתר מהפחד משום שמדובר בבן אנוש ולא מכונה.
- להזכיר+לאפשר לילד לחוות מרחב בו יחווה את עצמו כאמיץ,בעל ביטחון ולאט לאט יחזור אליו הביטחון .זה יעניק לו תחושת מסוגלות.
חשוב לשקף לו את האומץ שלו באותן סיטואציות ואת תחושת המסוגלות שלו והעצמאות שלו.
נייצר לו עוד ועוד הזדמנויות בהן יחווה אומץ וכך לאט לאט הפחד יתמוגג מאליו.
אנו כהורים המשפיעים המשמעותיים על ילדינו ובעצם המרחב הבטוח שנייצר עבורם,כך חוויות הפחד יקטנו ואף ייעלמו.
זכרו,
הורה שיש בו פחדים וטיפל בהם
יוכל להעניק לילדו את הביטחון ולחיות ללא פחדים.
הורה בטוח =מגדל ילד בטוח
